אבחון מאוחר או לא מקצועי של גידול ממאיר עשוי לצמצם את סיכויי ההחלמה של החולה לכדי אובדנם והובלה למותו. לכן, עשוי הנפגע להיות זכאי לפיצויים גבוהים בגין רשלנותו של הרופא.
על מי מוטלת האחריות בגין אבחון לקוי?
האבחון הראשוני למחלה מתבצע על ידי רופא המשפחה הנדרש לשלול קיומן של מחלות שכיחות ולאחר מכן, מחלות פחות שכיחות תוך הערכת הסבירות לקיום המחלה ומידת הסיכון העולה ממנה. על הרופא לאבחן את המחלה בהתאם לתלונות החולה, תדירותן ועוצמת הכאבים המדווחת. דווקא משום שגילוי המחלה תלוי בגורם הראשון לאבחון, מוטלת על רופא המשפחה אחריות כבדה לשלוח את החולה לכלל הבדיקות הרלוונטיות לצורך אישוש או הפרכת קיום המחלה.
רופא שלא עמד בסטנדרט המקצועי המצופה ממנו בהתאם למבחן ה"רופא הסביר", לא העניק תשומת לב מספיקה לתלונות החולה או לא שלחו לבדיקות הרלוונטיות לצורך אבחון מדויק של המחלה, עשוי לשאת באחריות לרשלנות רפואית ולשלם פיצויים לנפגע.
רשלנות בטיפולים כימותרפיים
טיפול כימותרפי נועד להשמיד תאים סרטניים בגוף המטופל באמצעות טיפולים כימיים ומינוני תרופות גבוהים.
טעות במינוני התרופות או טיפול לקוי עשויים להוביל לנזק חסר תקדים בגוף המטופל. לכן, חייב הרופא להתעדכן במחקרים עדכניים ולהתבסס על מקצועיות וידע לקביעת המינון הרלוונטי למטופל הספציפי. במידה וקבע טיפול שגוי בצורה שאינה תואמת את הסטנדרט המקצועי ההולם, עלולה לקום נגד הרופא עילת תביעה בשל רשלנות רפואית.
תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן
מאחר וגילוי המחלה אינו פשוט מלכתחילה, מדובר בתביעה מורכבת. יש צורך להוכיח כי הייתה בידי הרופא די אינפורמציה ותסמינים שהיו אמורים לעורר את חשדו בנוגע לקיום המחלה או לפחות בנוגע לצורך לשלוח את המטופל לבדיקות מסוימות.
על הרופא מוטלת החובה להגיע לאבחון המדויק ביותר של מחלת המטופל אף מעבר לנתונים המוצגים בפניו. לשם כך עליו לבחון לעומק את תלונת המטופל, להפנותו לבדיקות מתאימות ולחתור לגילוי המחלה וטיפולה בהקדם.
