"חוק הסדרת מקומות הרחצה"
"חוק הסדרת מקומות הרחצה" מחייב את הרשויות לפקח על הרחצה במקומות ציבוריים, וכמו כן, משית אחריות על רשויות מקומיות שחוף הים מצוי בשטח השיפוט שלהן. בנוסף, גם המדינה, בהיותה בעלת השליטה על חופי הרחצה בישראל, נתפסת כאחראית לטביעות שנגרמו כתוצאה מרשלנות. רצוי לציין, שיש להפריד בין טביעות שהתרחשו בשעות פעילות שירותי ההצלה ונבעו מרשלנות של המצילים או הרשויות האחראיות לפיקוח, לבין טביעות שהתרחשו תוך סיכון עצמי. לדוג: אי סימון של מקומות המותרים לרחצה תטיל, לרוב, אחריות על הרשות.
כחלק מחובה זו על הרשויות לטפח את חופי הים, כך שיהיו ראויים לרחצה, קרי, שלא תשקף סכנה למתרחצים בים ומחוצה לו. בנוסף, עליהן להעסיק שירותי הצלה שתפקידם לפקח על רצועת החוף, לדאוג לשילוט המתריע בפני הסכנות, להקים תחנות עזרה ראשונה וכד'.
טביעות בבריכה או מקור רחצה
מקרים שכיחים נוספים הם טביעות של ילדים בבריכות ציבוריות, במהלך פעילות בבית הספר, או בקייטנה. לרוב, ניתן להראות אחריות, ולו רק חלקית, של המורה או המדריך המלווה. בנוסף, רשלנות של מפעיל בריכה או מציל מטעמו, תחייב בתשלום פיצויים לנפגע.
המשרד שלנו מתמתחה בייצוג נפגעים במקרי טביעה שנגרמו עקב רשלנות הרשויות. המשרד עתיר ידע ונסיון בתחום, ובמשך השנים העלה את המודעות לטביעות בבתי המשפט, והשיג את הפיצויים המירביים לנפגעים.
