מאת: עו"ד אבי לוטן
הולדה בעוולה הינה תופעה בה היילוד סובל ממום מולד ולכן עצם הולדתו, מהווה עוולה נזיקית. במאמר זה אדון בתיק תביעה, לפיו התרשלות במסירת מידע (הפרת חובת גילוי), היא שהביאה לכאורה, להולדתו בעוולה של התובע.
ביהמ''ש כבר דן בעבר בתיקים של הולדה בעוולה והכריע כי זוהי זכותו של קטין, אם נולד חי, שיוכל לנהל את חייו ללא מומים שנשתרשו בו בעת טיפול רפואי כושל. כמו כן, התקבלה הדעה כי קטין הנולד בעל מום, כתוצאה מרשלנות רפואית, זכאי לפיצוי מן הרופא המטפל, או מי מטעמו, וזאת בין אם לולא התרשלותו היה נולד בריא, או בין אם הייתה מתקבלת ההחלטה להפילו ואז לא היה נולד כלל. ביהמ''ש הכריע בצורה דומה במקרה הנ''ל כפי שנראה להלן.
התובע סובל מכך שצלעו ה12 משמאל ואחת מעצמות האמה חסרות מלידתו, וכן כבר אז נתגלו בו סימפטומים של התפתחות פגומה של עצם הזרוע, ועצם האמה השניה.
האם, שהייתה בעת ההריון כבת 34, הופיעה לראשונה במרפאות מכבי שירותי בריאות בשבוע ה-9 להריונה. הרופא ציין ברישומיו כי הופנתה לבדיקות דם ואולטרה סאונד, וכן הציע לה לעבור בדיקת מי שפיר (אותה החליטה שלא לבצע לבסוף). בבדיקת האולטרה סאונד שנערכה כחודש לאחר מכן, נבדק מיקומה של השיליה ונמצא תקין. כמו כן, ביומטריה עוברית (hc) הראתה מדדים תקינים לחלוטין, בהתאם לשבוע ה-14 להריון.
בחלוף שבועיים האם הופנתה בשנית ע''י הרופא המטפל, לבדיקת אולטרה סאונד נוספת וכן לביצוע בדיקת חלבון עוברי. בשבוע ה-21 להריון עברה האם את בדיקות האולטרה סאונד, בה נתבצעה סקירת מערכות בסיסית. גם הפעם נבדק מיקום השליה, אולם נוספו בדיקות של מדדים נוספים, המתאימים לשלבי הריון מתקדמים יותר, כגון: כמות מי שפיר ותנועת עובר, מספר כלי הדם בחבל הטבור,קוטר הראש הבטן והירך, חדר המח, עמוד השדרה, חללי הלב וכד'. יש להדגיש כי כל המדדים היו בגדר הנורמה למצב הריונה המתקדם של האם. עם זאת, בהערות טופס הבדיקה צוין כי "אין תוצאות הבדיקה שוללות באופן מוחלט קיומם של מומים בעובר".
בדיקת אולטראסאונד נוספת שנתבצעה כחודש וחצי לסיום הריונה של אם התובע, הראתה כי מיקום השיליה ובשלות, מי השפיר, מצגו של העובר, ומדדי הגדילה כולם תקינים בהתחשב בגיל ההריון. עם זאת, בבדיקה זו לא נערכה סקירת מערכות כללית ועובדה זו צוינה בחלק ההערות של טופס סיכום הבדיקה.
כאמור, הלידה הסתיימה בטון צורם, כאשר התובע נולד בניתוח קיסרי וסובל מהמומים שצוינו לעיל.
בית המשפט סמך ידו בהכרעתו, על חוות דעת מומחים שקבעה כי בדיקת המערכות הבסיסית שבוצעה במערערת אינה כוללת בה את כל המערכות הנבדקות בבדיקת מערכות מורחבת, שכוללת מדידות והיקפים גדולים יותר, בעזרתם ניתן לגלות מומים נוספים בעובד. כמו כן, ניתן להניח שהאם הייתה מסכימה לעבור טיפולים אלה כמטופלת סבירה, לו ידעה על ההשלכות שיש לביצוע הבדיקה בעלת ההיקף הצר בלבד. ביהמ''ש הכריז כי לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, על הרופא מוטלת חובה ליידע את האם באפשרות לעבור בדיקת מערכות מורחבת, אפילו אם זו כלולה בתשלום נוסף. ביהמ''ש שאב מסקנותיו גם מעדותה של האם שהפצירה כי הרופא המטפל כשל בהסברים בנוגע לטיפול אליו הופנתה- כי זוהי בדיקה בסיסית בלבד וכן לא ציין כי באפשרותה לעבור בדיקה מורחבת, או את ההבדלים ביניהן.
הנתבעת מצידה, לא הצליחה לשכנע כי יידעה את האם על הבדיקה המורחבת.
ביהמ''ש הוסיף, כי אין משמעות לידיעתה הכללית של התובעת, משום שאין זה בא להחליף מתן הסבר מקצועי הניתן ע"' רופא, ולכן קופת החולים הנתבעת לא מקבלת פטור ממתן הסבר זה. בנוסף, ביהמ''ש קבע כממצא עובדתי שהוכח לפניו כי לו הם הייתה פונה בבקשה להפלת ההריון במהלך הבדיקות, בקשתה הייתה מתקבלת ע''י הוועדה להפסקת הריון, בסבירות גבוה עד ודאית. (לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין התרשלותו של הרופא לנזק).
ביהמ''ש הציב את חובת הגילוי ומסירת המידע בראש מעייניו כפי שאנו יכולים לראות בתיק זה ולכן הכיר במעשה רשלנותו של הרופא, וכי קיימת "הולדה בעוולה", כמשמעותה בפסיקה (ראו הסבר קצר בתחילת מאמר זה) לפיכך, קבע לתובע נכות אורתופדית של כ50% ונכות נפשית של 5%. הנתבעות פיצו את התובע בסך של כ – 1,500,000 ₪.
